ביום שישי נחנכו שני משעולים לזכרם של לוחמים שנפלו במלחמת חרבות הברזל. ברחוב לבונה, נחנך מעלה על שמו של סמ"ר עדי ליאון ז" סמ"ר עדי ליאון ז"ל וברעות נחנך משעול לזכרו של רס"ר לירן אלמוסנינו ז"ל.ראש העיר חיים ביבס:"גלעד זכרון בו יוכלו העוברים והשבים להכיר וללמוד על הנופלים".
עדי ליאון ז"ל:"אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה, זה החינוך שנתנו לי הורי, בזה אני מאמין״.
עיריית מודיעין מכבים רעות ממשיכה בהנצחת הנופלים.ביום שישי נחנך ברחוב לבונה מעלה על שמו של סמ"ר עדי ליאון ז"ל, מטובי בנינו, אשר נפל בקרב ההגנה על המולדת.
עדי, לוחם בגדוד צבר בחטיבת גבעתי שנהרג במלחמה. עדי ליאון היה בוגר תיכון ברנקו וייס והיה חניך בתנועת מכבי צעיר. לפני הכניסה חסרת הוודאות לעזה.
ביום שלישי, 31 באוקטובר, פשטו כוחות חטיבת גבעתי בצפון הרצועה על יעדי טרור בקרבות גבורה מרשימים. במהלך הקרבות, נורה טיל נ"ט לעבר המשוריין (הנמ"ר) בו נסעו עדי ו-11 מאחיו לנשק. כתוצאה מכך, 11 לוחמים נפלו ולוחם נוסף נפצע קשה באסון שנקרא "אסון הנמר של גבעתי", שבו נפל גם עדי ז"ל.
עדי ז"ל הוא בנם של נורית ואמיר. נולד ביום כ' באדר א' תשס"ג (22.2.2003) בניל"י. אח לזוהר ואורי. ביום 16.8.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחיל רגלים.הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין.
ראש העיר חיים ביבס נשא דברים לזכרו ואמר:"עדי, שלמד והתחנך כאן בעיר, היה אוהב אדם ותמיד מוקף בחברים, הייתה לו נפש יצירתית ואהבה גדולה למוסיקה.מספר ימים לאחר נפילתו של עדי נמסרה להוריו מחברת שכותרתה ״לקרוא לאחר מותי״. בבגרות יוצאת דופן כתב עדי דברי פרידה מהוריו, מאחיו ומחבריו וגם דברי פרידה מעם ישראל וכתב: "אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה, זה החינוך שנתנו לי הורי, בזה אני מאמין״. את המחברת הוא סיים בדברים ״מקווה שתזכרו אותי, עדי".המעלה שחנכנו לזכרו היום ברחוב פיקוס יהיה גלעד הזכרון בו יוכלו העוברים והשבים להכיר וללמוד על דמותו המאחדת.אנחנו נזכור אותך תמיד עדי".
חיים ביבס :"אמרתי לילדיו של לירן שאבא שלהם היה גיבור! גיבור אמיתי"
בשישי בבוקר הונצח גם סיפורו של רס"ר לירן אלמוסנינו בקריאת מעלה על שמו ברעות יחד עם בני משפחה, חברים ותושבים. לירן גדל והתחנך בעיר ולמד בתיכון מו"ר, בחר להקים את ביתו יחד עם משפחתו ביישוב בדרום הנגב.
בבוקר השבעה באוקטובר, לירן, לוחם במילואים של היחידה ללוחמה בטרור, הצטרף ליחידת המילואים שלו, "צוות פלד", ויצא לכיוון יישובי עוטף עזה במטרה לסייע בהגנת הארץ. הצוות הגיע לישוב יתד שם נתקלו במחבלים חיסלו אותם, ומנעו פגיעה בתושבי הישוב. משם, התקדם יחד עם אחיו לנשק לקיבוץ חולית. כאשר הגיעו לחולית נתקל הכוח באש תופת ממארב שהמתין להם ולירן נפגע מירי צלפים.
לירן הוא בנם של שרי ומיקי. בן 42 במותו ואח לשחר וחן. לירן נישא לאפרת ולזוג נולדו ארבעה ילדים: גבע, פלג, טנא ומטר.הוא הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי קדש ברנע. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סמל מתקדם.
ראש העיר חיים ביבס אמר בטקס:"אמרתי לילדיו של לירן שאבא שלהם היה גיבור! גיבור אמיתי, שעזב הכל בידיעה שהוא הולך להגן על מדינת ישראל ובידיעה שהוא יוצא להגן על כל אחת ואחד מכם.לירן, שגדל והתחנך כאן בעיר שלנו, אהב בכל נפשו את ארץ ישראל. על אבן הזכרון שהוצבה במשעול לזכרו, בגבעת הלבונה ברעות, נכתב: "לכו לדרכו של האיש, שאהב את אדמתו, למד בה כל משעול ונפל בהגנה על האדמה, על הזכות ועל האהבה". אין לי ספק שהמורשת של לירן, מורשת של אהבת ישראל ואהבת אדם תהדהד לבנות ובני הנוער הגדלים כאן בעיר".
